התחלתי להתעניין בנושא בעקבות תוכנית בנושא שהוצגה בתוכנית של אופרה ווינפרי. רוב הדברים שאכתוב כאן מבוססים על מה שראיתי בתוכנית שלה ועל תיחקור שעשיתי בעצמי.
בשנות ה-60 פרסם ד"ר רוברט וילסון ספר שנקרא Feminine Forever (בתרגום חופשי "נשית לנצח") אשר נעשה פופולרי מאד. בספר משבח ד"ר וילסון את התועלת באסטרוגן כמרפא לכל. האסטרוגן הפך לתרופת הפלא שכולן צריכות ליטול. אבל, בתחילת שנות ה-70 חלה עלייה בשיעורי סרטן הרחם אשר קושרה לאסטרוגן ורופאים הפסיקו לחלק מרשמים לאסטרוגן. עד סוף העשור, מחקרים חדשים גילו שיש תועלת בריאותית באסטרוגן כשהוא משולב בפרוגסטין (פרוגסטרון סינתטי, בעל פעילות ביולוגית דומה לפרוגסטרון) - וכך חזר האסטרוגן להיות פופולרי. משנות ה-90 המקודמות רופאים מכל רחבי העולם אמרו שנשים צריכות לקחת אסטרוגן כדי למנוע מחלות לב ולהציל את חייהן. עד שנת 2002 חולקו הורמונים כמו ממתקים ואז באה המכה: ארגון Women Health Initiative - WHI חקר ומצא שטיפול בתחליפי הורמונים מגביר למעשה את הסיכון לחלות בסרטן שד, התקפי לב ושבץ. ושוב, מיליוני נשים ברחבי ארה"ב הפסיקו את הטיפול ההורמונלי שלהן בבת אחת. משנת 2002 ועד היום אנשים שוקלים את כל נושא ההורמונים מחדש.
תגובה 1:
לגבי הפחד מההורמונים: לדעתי חומר שהיה בגוף בצורה טיבעית ובשלב מסויים של החיים מקבלים אותו כתוספת חיצונית ,לא יכול להזיק אם הוא נלקח במינונים הנכונים. העדר ההורמון בגוף לעומת הסיכון שבלקיחתו, הוא יותר קריטי לאיכות החיים של האישה ומעבר לזה לבריאותה.אז מעבר לחקירת הנושא,יש לעשות מעשה ולהתחיל להזרים לגוף את מה שחסר לו....אם זה סינטטי,דמוי טיבעי, או מה שלא יהיה.
ויפה שעה אחת קודם.
הוסף רשומת תגובה