להיות שמן ובכושר

נתקלתי בכתבה מאד מעניינת באתר של אופרה וינפרי ולהלן תקצירה:

מחקרים חדשים מראים שאדם יכול להיות בעודף משקל ובכושר ורזה עם אחוז גבוה של שומן.

חוקרים במרפאת Mayo גילו שלכמחצית מהמבוגרים באמריקה הנמצאים בקטגוריה של משקל נורמלי עדיין יש יותר מדי שומן בגופם. ד"ר פרנסיסקו לופז-ג'ימנז, שהוא קרדיולוג אומר שהוא רואה יותר מדי מטופלים שה-MBI שלהם נורמלי, אבל הם לא נראים טוב. לחלקם בטן גדולה, לחלקם מסת גוף קטנה ויש להם רמה גבוהה של סוכרים וכולסטרול בדם. התברר לו שהקריטריונים בהם השתמשו הרופאים עד היום לא עובדים עבור מטופלים אלה.

מהי רמת הסיכון של אדם במשקל נורמלי הנושא בגופו עודף שומן? התשובה נמצאת בדרך בה אוגר הגוף את השומן. ד"ר טימותי צ'רץ', פרופסור באוניברסיטת לואיזיאנה אומר: "השומן הפנימי (של האיברים הפנימיים) מייצר פי 3 יותר כימיקלים רעים מכל סוגי השומן האחרים והוא מתרכז ישירות לתוך הכבד". השומן הזה מעבה את הגוף והוא מעלה בצורה ישירה את הסיכון לחלות בסכרת ובמחלות לב (נראה שאנשים שהשומן נמצא אצלם על הירכיים ועל אגן הירכיים נמצאים בסיכון נמוך לחלות במחלות הנ"ל). מה שיותר חשוב, שהשומן הפנימי הזה הוא סוג השומן שנמצא בדרך כלל אצל אנשים במשקל נורמלי. הוא מתגנב ומצטבר בגופם ומכיוון שהוא לא משפיע על המשקל (לא עולים במשקל - הוא מחליף את מסת השריר אשר אובדת ככל שאנו מתבגרים), קשה לגלותו.

דבר זה מסביר את תוצאות המחקר שנעשה בשנת 2005 ואשר התפרסם בירחון האגודה לרפואה באמריקה (JAMA) - החוקרים ניתחו נתונים לגבי תמותה של אנשים בעלי משקלים שונים (מתת-תזונה לעודף משקל) ומצאו שהיו פחות מיתות בקרב האנשים בעלי המשקל העודף. ממצא זה היכה את האמריקאים בהלם, מכיוון שכל הזמן קדחו להם בראש שלהיות בעודף משקל מוריד שנים מתוחלת החיים שלהם.

מחקר שנעשה בשנת 2008 חיזק את הממצא הזה והתברר שחצי מהאמריקאים שהם בעודף משקל ושליש מאלה שנמצאים בקטגוריה של Obese (עודף משקל חולני) הם בעצם אנשים בריאים - יש להם הרבה כולסטרול טוב, לחץ דם נורמלי, רמת גלוקוז נורמלית ושום גורמי סיכון למחלות לב.

ד"ר לופז אומר: "במשך שנים חשבנו שלכל האנשים בעלי המשקל העודף יש הרבה שומן בגוף ושלאנשים בעלי משקל נורמלי יש פחות שומן בגוף ויותר שרירים. כיום אנחנו יודעים שזה לא מדויק".

אם כך, אם אי אפשר להסתמך על חישוב ה-BMI כדי לקבוע מי בריא ומי לא, על מה כן נסתמך? מסתבר שאנשים שהם בעודף משקל, אבל בריאים מדווחים על כך שהם פעילים מבחינה פיזית. רמת הכושר הגופני - ללא קשר למשקל - הוא הקריטריון הנכון ביותר לניבוי סיכון התמותה. אנשים בעלי כושר גופני ירוד מגדילים את הסיכון שלהם למות פי 4 מאלה בעלי הכושר הגופני. אריכות ימים אינה דורשת כוחות על אנושיים - לאנשים המסוגלים לעבור מבחן כושר מינימלי של ללכת מעל 5 וחצי דקות על הליכון יש חצי מהסיכון למוות מוקדם מאשראלה אשר נכשלו במבחן זה.

המסקנה היא לאכול נכון ולהיפטר מכל ההרגלים הלא בריאים. לאחר מכן צריך להתמקד בפעילות גופנית ולשכוח את השאיפה שלנו להגיע לאיזשהו משקל אידיאלי. הכושר הגופני הוא הגורם הקריטי שאנחנו לא רואים. אנשים מתעסקים כל כך הרבה עם המשקל (מספרים) וגם כאשר הם עושים פעילות גופנית, ברגע שהם עולים על המשקל ורואים שהם לא ירדו, הם מתייאשים. הם לא שמים לב שהמכנסיים יושבים עליהם אחרת, שהם למעשה התפטרו מהשומן הפנימי המסוכן.

כאשר עוסקים בפעילות גופנית, אנחנו לא רק מגדילים את מסת השריר שלנו, אנחנו נעשים בריאים יותר וזה מה שיעזור לנו לחיות יותר.