עג'מי - הסרט

אתמול ראיתי את הסרט עג'מי עם פזית ופרידה (אמא של פ.). מזמן לא ראיתי סרט שהשאיר עלי רושם עז כל כך. מהשנייה הראשונה של הסרט (אורך הסרט כשעתיים) הוא תפס אותי ולא שחרר. הסרט נתן לי אגרוף לבטן וגרם לי לקשת נרחבת של רגשות. השחקנים בכלל לא מוכרים (לפחות לא לי) והמשחק שלהם כל כך אמיתי, שהיו רגעים שחשבתי שאני צופה בסרט תיעודי בו מראיינים אנשים אמיתיים המתארים את מה שעובר עליהם.

תקציר הסרט תוכלו למצוא בקישור הבא: http://http://www.lev.co.il/movies/movie.asp?itemId=412

רוב הסרט מתרחש בשכונת עג'מי ביפו, מרחק יריקה מהבית שלי, אבל כל כך מרוחק מעולמי. הסרט נתן תחושה שהחיים בעג'מי זה כמו לחיות בתוך סיר לחץ, שלא חשוב מה תעשה, או שתפגע בכבודו של מישהו או שיפגעו בכבודך ועל כך אתה או משפחתך ישלמו בחייהם (לחילופין תוכל לשלם כופר כספי כל כך גבוה שלא תהיה לך ברירה אלא לבצע פשע כדי להשיג אותו) - מעין מילכוד 22.

פזית סיפרה לי שהסרט זכה בפרס אופיר והוא ייצג אותנו בהוליווד בתחרות האוסקר. אז חברי ועדה נכבדים, אם עג'מי לא יזכה באוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, אתם סתם אנטישמים... :)