אבא,
הלכת מאיתנו תוך כמה דקות, בזמן שעשית שני דברים שמאד אהבת לעשות - לאכול ולצפות במשחק כדורגל. אני יודעת שאתה שמח שזה קרה כל כך מהר ולא היית צריך לסבול. למרות הבעיות שהיו לך עם הלב, אף פעם לא ראית את עצמך כאדם חולה. התעקשת להמשיך לחיות ולהנות מהחיים.
כשעברתי לגור בפעם הראשונה מחוץ לבית באת לבקר אותי עם אמא. באת לבוש כמו חתן (ראו תמונה):
באותו זמן גיחכתי וגם קצת כעסתי כי התביישתי בפדיחות שאתה עושה לי, אבל היום אני מבינה שמבחינתך זה היה יום חגיגי ורצית לכבד אותי ואת המאורע ועל כך אני רוצה להודות לך, כי זה באמת היה אירוע מאד משמעותי בחיי.אהבת אותי אהבה בלתי נגמרת, היית תמיד מוכן לעשות הכל בשבילי, בלי לשאול שאלות ובלי להטיף מוסר; היית אבא שבטוח שהילדה שלו יכולה לעשות רק טוב. אבא, אני רוצה שתדע שנכון שכעסתי עליך לפעמים (בעיקר בתקופת גיל ההתבגרות), אבל היום אני רואה את הדברים אחרת. אז רציתי ממך דברים אחרים, אבל אני מבינה שנתת לי את כל מה שיכולת לתת, את כל מה שידעת לתת ואני סולחת. מצער אותי שלא היו לנו עוד שנים כדי להכיר אחד את השני כאנשים בוגרים.
אבא שלי, מתגעגעת...
7 תגובות:
םנינוש מרגש עד דמעות...חזרתי עכשיו מהסופר סל- קניתי שם נרות נשמה לכבוד סבא מנדל ושמתי את התמונה שלו ליד פינת הנרות והחמסות הערביות שאת וקטי לא אוהבות ...אבל זאת פינת ישראל בישבילי והיום לפני כניסת השבת אריה והילדים ידליקו לזכרון סבא מנדל...אני בטוחה שהיום יופיע לנו פרפר כרגיל בבית...אבא שלי קורא לזה "בונה נובא "באיטלית נשמה של מישהו קרוב שבא לבקר...אז נשיקות חמות נדבר מחר בשבת שיהייה לך יום כייף ממני שושי
אין לתאר אובדן של אב. הכאב גדול גם אחרי שנים. ריגשת אותי מאוד במילים החמות שכתבת עליו. אין ספק שממרחק השנים הבנת כמה הוא דאג ,אהב ועזר ללא תנאי. ככה זה הורים. ואני אומרת,לנצל כל רגע טוב עם מה שיש כרגע,עם פחות כעסים ,יותר חמלה והבנה ומעל לכל עם אהבה. כי הזמן חולף במהירות ואנחנו לא רוצים להתחרט על מה שלא עשינו.
אוהבת אותך ,פזית.
את מדהימה, מרגש עד דמעות...
Pnina!!!
you made my eyes tear
probably he was a very good father
i know how it feels to loose someone very close to you, its hard
wish you the best
LOVE RINAT
פנינה יקירתי ,
לקח לי קצת זמן להרגע ממה שכתבת.
פשוט ישבתי ובכיתי.
את יודעת עד כמה הנושא המסויים הזה רגיש אצלי במיוחד.
אף פעם לא חשפת (לפחות בפני)את הרגשות שלך כלפי אביך ז"ל, על התמודדותך עם האובדן.
לצערי אף פעם לא דיברנו בנינו על הזכרונות, עליו כאדם.
אף פעם לא שאלתי.אולי כי פחדתי, כי העדפתי לא לגעת בנושא.
אני קוראת את שכתבת ומרגישה כי חשפת את עצמך בנקודה כמוסה ורגישה, שכאילו חיכתה לזמן להיחשף במלוא עוצמתה.
אני שולחת לך חיבוק ענק, והמון אהבה.
והלוואי שזכרונות אילו,ההבנה וההכרה במהותו אמיתית של אביך ז"ל, ובתפקידו בחייך , יחזקו אותך ילוו אותך , ויהיו שם תמיד עבורך כמקור בלתי נדלה של חוסן נפשי , וביטחון במי שאת ובמה שבחרת לעשות בחיים.
ממני ענתי
פנינה יקרה ,
קראתי ,התרגשתי ודמעתי. . .תודה .
חיבוק ,
אביבה
הי פנינה שמתבגרים הדברים נראים אחרת, כשראיתי את התמונה עם הפפיון צחקתי ובכיתי כזה הוא היה,לסלוח זה דבר נהנדר משהוא משתחרר כי למעשה הסילחה היא עבורנו ולא עבור הנפטר,
אוהב שמוליק [סטריקו]
הוסף רשומת תגובה