יום שבת, 20 ביוני 2009

הליכה

בהליכות שלי (מהבית שלי לכיוון יפו העתיקה) אני רואה די הרבה נשים ערביות שעושות הליכה ביחד או לבד. אחת מהן תפסה את תשומת ליבי לאחר שראיתי אותה כמה פעמים (אנחנו תמיד באות מכיוונים מנוגדים). היא די צעירה (אני מניחה שבסביבות גיל 20), יפהפיה בעיני ותמיד הולכת בעיניים מושפלות, מאד רצינית, שקועה בעצמה.

בכל פעם שאני רואה אותה עולות במוחי שתי שאלות שהייתי רוצה לשאול אותה:

איך לא חם לה ללכת עם כל שכבות הבגדים שעליה (היא לובשות מכנסיים ארוכים, חולצה ארוכת שרוולים ועל הראש מטפחת שמכסה את כל השיער ואת כל החלק העליון של הגוף ומעל זה שמלה)? אני כולי מתנשפת, מזיעה, אדומה והיא נראית כל כך קרירה ומרוחקת.

השאלה השנייה שלי תהיה גם בנושא הלבוש. מעל המכנסיים והחולצה ארוכת השרוולים היא לובשת שמלה צמודה וקצרה, ואני לא מבינה את הניגוד בין כיסוי כל פיסת עור מצד אחד והדגשת מיתאר הגוף מצד שני.
אתמול הצטלבו דרכנו שוב והפעם היא הרימה את עיניה וראיתי במבטה שהיא מזהה אותי...

2 תגובות:

פזית אמר/ה...

האפשרות שאדם ילך עם כיסוי כזה חם בחום של תל-אביב יכול לנבוע רק מכח המסורת. גם הדתיים שלנו הולכים עם בגדים חמים בקיץ וזה נראה בלתי אפשרי. הבגד התחתון כנראה הוא הבגד שהיא מרשה לעצמה להסתובב בו בבית ליד בעלה .

פזית אמר/ה...

היום ראיתי את הבחורה שדיברת עליה. יש לה עיניים מדהימות.