משפחה שכזאת

נתקלתי בכתבה הזו בירחון "טבע הדברים" והיא מאד ריתקה אותי. כל הזכויות שמורות לד"ר מוטי רוזן שכתב את הכתבה. מכיוון שהיא ארוכה, אביא אותה בהמשכים.

המילה משפחה מצויה במקרא פעמים רבות, ועיקר הוראתה היא כלל האנשים השייכים לבית אב אחד. מן הכתוב בספר דברים, פרק ב', פסוק י"ז, אנו למדים כי השבט נחלק למשפחות; שורשה של המילה משפחה הוא ש-פ-ח; שורש זה מצוי במילה המקראית שפחה, שפירושה משרתת, צורת נקבה מקבילה למילה עבד. למעשה, אנחנו מוצאים מקבילה למילה זו בלשון הפונית, לשונם של בני צור וצידון הידועים יותר בשמם היווני פניקים - עם של יורדי ים שייסדו בין השאר את ממלכת קרתגו, באיזור תוניסיה של היום. בלשון הפונית, שדוברה בקרתגו, ציין המושג משפחה - יחידה מורחבת פטריארכלית, וכן מצוי שורש המילה ש-פ-ח גם בלשון אוגרית ואף כאן במשמעות משפחה מורחבת.

השורש ש-פ-ח הוא מקבילו של ס-פ-ח, ומשמעו להתחבר יחד; השפחה נקראה כך בתנ"ך כי היא אישה שנסתפחה לכל חייה - בהקבלה לעבד - לבית אב אחד. בלשון האכדית ציינה המילה bitum שממנה נגזרה המילה בית, משמעות של בית אב. בעוד בעברית יש קשר של משמעות ובעיקר של שורש בין משפחה לבין שפחה, בלשון הלטינית הקשר הוא בין עבד לבין השם המקביל של המילה משפחה בלשון הרומית העתיקה - familia, שכן בלשון הלטינית נקרא עבד famu ובלטינית מאוחרת יותר fautus. ילדי המשפחה נקראו liberi, כלומר חופשיים, בניגוד ל-famul שציין, כאמור, עבד. המילה הלטינית familia עברה לכל הלשונות שנגזרו מן הלטינית, והגיעה גם ללשונות אחרות. וכך אנו מוצאים את המילה פאמיליה בספרדית, באיטלקית, ברוסית לצד סיימיה; ובצורה familie בגרמנית וכן ביידיש; באנגלית - family ובצרפתית famille. המילה הערבית פמיליא הושאלה מן האיטלקית famiglia.

המשך יבוא...