המוח האנושי הוא דבר נפלא. ההכרה, תהליך החשיבה, מאפשרים לנו לעבד כמות גדולה של מידע במהירות. לדוגמה, כאשר אנו פותחים את עינינו, מוחנו מופצץ בים של מידע. אנחנו אמנם חושבים על משהו אחד, אבל ברקע המוח מריץ אלפי מחשבות בתת ההכרה. לצערנו, ההכרה אינה מושלמת, וישנם מספר טעויות בשיפוט שאנו נוטים לבצע, אשר ידועות בתחום הפסיכולוגיה כהטיות קוגנטיביות. זה קורה לכולם בלי קשר לגיל, מין, השכלה, אינטליגנציה או גורמים אחרים. חלק מהטיות אלו מוכרות וחלקן לא, אך כולן מעניינות.
כשל המהמר
כשל המהמר זו הנטייה לחשוב שסיכויים עתידיים מושפעים מאירועי עבר, כשבמציאות הם לא. סיכויים מסוימים, כגון הסיכוי לקבל "עץ" כשמטילים מטבע הם תמיד אותו הדבר. הסיכוי לקבל "עץ" הוא 50%, וזה לא משנה אם קיבלת "פאלי" במשך 10 הטלות רצופות - הסיכוי נשאר אותו הדבר. הנטייה לחשוב שהסיכויים משתנים זו הטייה נפוצה, בעיקר כשמהמרים. למשל, כשמשחקים ברולטה, אם ארבעת הסיבובים האחרונים נפלו על שחור, נאמר שעכשיו זה חייב להיות אדום. נכון? טעות! הסיכויים שהכדור ינחת על אדום הם עדיין 47.37% (18 מיקומים אדומים מתוך 38 מיקומים בכללי). זה אולי נשמע ברור מאליו, אך הטייה זו גורמת לאנשים רבים להפסיד כסף מתוך מחשבה שהסיכויים משתנים.
הידיעה
הידיעה זו הנטייה של אנשים להתנהג בצורה שונה כשהם מודעים לעובדה שמסתכלים עליהם. ב-1920 נערך מחקר במפעל אשר בדק האם כמויות שונות של תאורה במפעל ישפיעו על רמת התועלתיות של העובדים. הממצאים הראו עלייה חדה בתועלתיות כאשר כמויות האור שונו. לצערם של המנהלים, כאשר נגמר הניסוי, חזרה התפוקה להיות כפי שהייתה לפני הניסוי. הסיבה לכך הייתה שהשינוי בתפוקת העובדים לא נבע משינוי התאורה, אלא מהסיבה הפשוטה שהעובדים ידעו שצופים בהם. זה מדגים צורה מסוימת של הידיעה - כאשר אדם מסוים יודע שצופים בו, יש לו מוטיבציה לשנות את ההתנהגות שלו, בדרך כלל כדי לגרום לעצמו להיראות טוב יותר. הידיעה היא בעיה קשה במחקרים כיוון שזה יכול להטות את התוצאות. לכן, צריך לדאוג שאוכלוסיית המחקר לא תדע שצופים בה.
פראידוליה
פראידוליה היא הטייה קוגניטיבית של המוח הגורמת לזהות תבניות מוכרות בתמונות ועצמים לא מוכרים, בעיקר מראה של פנים. בין הדוגמאות הידועות של פראידוליה קיימת הנטייה לראות פנים או דמויות בירח ובעננים. לראות עננים בצורת דינוזאורים וחיות אחרות או לשמוע הודעות מיוחדות כשמריצים שיר אחורה אלו דוגמאות נפוצות לפראידוליה. התפיסה הרווחת היא שמה שמניע את הדמיון הוא טבעי לחלוטין. אין לכך משמעות מכוונת, המשמעות נמצאת בתפיסתו של המתבונן.
עובדה מעניינת: מבחן כתמי הדיו של רורשאך פותח מתוך כוונה להשתמש בפראידוליה כדי לנסות ול"צוטט" למצבם הנפשי של בני אדם. במבחנים מראים תמונות של כתמים מעורפלים ומבקשים מהאנשים לתאר מה הם רואים בתמונות. תגובות האנשים מנותחות על מנת לחדור למחשבות הנסתרות של הנבחנים.
נבואות שמגשימות את עצמן
נבואות שמגשימות את עצמן עוסקות בהתנהגויות שמשיגות תוצאות המאפשרות גישה מסוימת. לדוגמה, כשאני מאמינה שלא ילך לי בלימודים, אני אוטומאטית גורמת לעצמי לוותר ולהתאמץ פחות, ומה שקורה בסוף הוא שבאמת לא ילך לי בלימודים. דוגמה נוספת היא במערכות יחסים. אני מאמינה שמערכת היחסים שלי עם מישהו במצב לא טוב, ואז אני מתחילה להתנהג אחרת, תוך התעלמות מהרגשות. בעקבות אותם מעשים, אני גורמת לכך שמערכת היחסים באמת תיכשל. זהו כלי חזק מאד שפסיכולוגים רבים עושים בו שימוש - הם שותלים רעיון במוחך כך שבסופו של דבר הוא קורה רק בגלל שאת מאמינה שיקרה.
עובדה מעניינת: מיתון כלכלי הוא נבואה שמגשימה את עצמה. מכיוון שהתחזיות למיתון בדרך כלל מגיעות כ-6 חודשים לפני שבאמת יש מיתון, אמצעי התקשורת עוזרים להצית את האש, הציבור נכנס לפניקה ומתחיל בשרשרת פעולות שבסופו של דבר מובילות למיתון באמת.
אפקט ההילה
אפקט ההילה היא הנטייה להחיל תכונות שליליות או חיוביות על אדם מסוים, ובכך לקבל רושם מוטעה, היות ואנו מסיקים מתכונה אחת שלו על התנהגותו הכללית. דעה קדומה זו קוראת הרבה בהערכת עובדים. נאמר שיש לי עובד שכבר שלושה ימים מאחר לעבודה. אני שמתי לב לזה ומבחינתי אותו עובד הוא עצלן ולא אכפת לו ממקום העבודה. יכולות להיות סיבות רבות לאיחורים שלו - יכול להיות שיש לו בעיות עם הרכב, הבייביסיטר לא הגיעה או שהיו פקקים לא צפויים. הבעיה היא שבגלל היבט שלילי אחד, שייתכן שהוא אפילו לא בשליטתו של העובד, הנחתי שהוא עובד גרוע.
עובדה מעניינת: הסטריאוטיפ של משיכה גופנית הוא כשאנשים מניחים שאנשים הנראים טוב אוחזים בנוסף בתכונות חברתיות נחשקות כגון: אושר, הצלחה ואינטלגנציה. זה הופך להיות נבואה שמגשימה את עצמה, כאשר אנשים שנראים טוב, מקבלים עדיפות ביחס מהסביבה, אפשרויות עבודה רבות ואפילו משכורות גבוהות יותר.
אפקט פלצבו
אפקט פלצבו מתרחש כאשר חומר "דמה" ללא השפעות, אשר מאמינים שיש לו השפעות, מביא את התוצאות הרצויות. זה נפוץ בעיקר בתרופות. אפקט פלצבו נפצה כאשר אנשים שקיבלו טבליות סוכר דיווחו על שיפור אמיתי במחלה. אפקט הפלצבו עדיין בגדר תעלומה מדעית. ישנה תאוריה הגורסת שפלצבו גורם ל"אפקט התקווה" (במקרה של אי וודאות, ציפיה היא מה שסביר להניח שיקרה). אנשים מצפים שהכדורים ירפאו את המחלה ולכן הם מרגישים בריאים. עם זאת, זה לא מסביר כיצד הכדורים חסרי ההשפעה הפחיתו את הסימפטומים של המחלה.
עובדה מעניינת: המונח "פלצבו" משמש כאשר התוצאות חיוביות. כאשר התוצאות הן שליליות או מזיקות המונח הוא "נוסבו".
הסלמת המחויבות
הסלמת המחויבות היא הנטייה של אנשים להמשיך לתמוך במאמצים שנכשלו בעבר. עם כל ההחלטות שאנשים צריכים לקבל, זה בלתי נמנע שיהיו כמה החלטות לא מוצלחות. כמובן, הדבר ההגיוני שצריך לעשות במקרים כאלה זה לשנות את ההחלטה ולנסות להחזיר דברים לקדמותם. עם זאת, לפעמים אנשים מרגישים מחויבים לא רק להחלטה שלהם, אלא להשקעה שלהם באותה החלטה. לדוגמה, נניח שאתם משקיעים מחצית מחסכונות חייכם בשביל לפתוח עסק. אחרי חצי שנה זה ברור שהעסק לא מוצלח. הדבר ההגיוני שצריך לעשות הוא "לצמצם נזקים" ולסגור את העסק. בכל זאת, אתם מרגישים מחויבים לעסק ואפילו תשקיעו עוד כסף בתקווה שהכסף שהזרמתם יהפוך את העסק לרווחי.
הנחה היפרבולית
הנחה היפרבולית היא הנטייה של אנשים להעדיף לקבל תשלום מועט ומיידי על פני תשלום גדול יותר, אך במועד מאוחר יותר. הרבה מחקרים נערכו בנושא קבלת החלטות, והרבה גורמים תורמים לתהליך קבלת ההחלטות. אחד הממצאים המעניינים הוא שעיכוב בזמן הוא הגורם הגדול ביותר לבחירת אלטרנטיבה. לדוגמה, רוב האנשים יעדיפו לקבל 20 ש"ח היום מאשר 100 ש"ח בעוד שנה.
עשיית ההיפך ממה שנאמר לנו
עשיית "דווקא" זה הדחף לעשות ההיפך ממה שמישהו רוצה שנעשה, רק כדי להוכיח לעצמנו שיש לנו את חופש הבחירה. זה נפוץ בעיקר בבני נוער מרדנים, אבל כל ניסיון להתנגד לסמכות מסוימת שמנסה להגביל לנו את חופש הבחירה או הפעולה נחשב כ"עשיית ההיפך ממה שנאמר לנו". אנשים לא חשים צורך מסוים לבצע את זה, אך העובדה שזה אסור גורמת להם לרצות לעשות את זה.
עובדה מעניינת: "פסיכולוגיה הפוכה" מנסה להשפיע על אנשים כך שיעשו ההיפך ממה שנאמר להם. תגידו למישהו (במיוחד לילדים) שיעשה את ההיפך ממה שאתם באמת רוצים שיעשה והוא יתמרד ויעשה את מה שבאמת רציתם.
מנטליות העדר
מנטליות העדר היא נטייתם של אנשים לאמץ ולעקוב אחר התנהגות הרוב על מנת להרגיש בטוחים יותר ולהימנע מעימותים. הצורה הנפוצה והמוכרת ביותר שלה היא לחץ חברתי. מנטליות העדר מסבירה למה טרנדים חולפים כל כך נפוצים - בגדים, מכוניות, תחביבים. כל מה שצריך זה קבוצת אנשים שיאהבו משהו מסוים והשאר כבר יצטרפו אליהם.
כשל המהמר
כשל המהמר זו הנטייה לחשוב שסיכויים עתידיים מושפעים מאירועי עבר, כשבמציאות הם לא. סיכויים מסוימים, כגון הסיכוי לקבל "עץ" כשמטילים מטבע הם תמיד אותו הדבר. הסיכוי לקבל "עץ" הוא 50%, וזה לא משנה אם קיבלת "פאלי" במשך 10 הטלות רצופות - הסיכוי נשאר אותו הדבר. הנטייה לחשוב שהסיכויים משתנים זו הטייה נפוצה, בעיקר כשמהמרים. למשל, כשמשחקים ברולטה, אם ארבעת הסיבובים האחרונים נפלו על שחור, נאמר שעכשיו זה חייב להיות אדום. נכון? טעות! הסיכויים שהכדור ינחת על אדום הם עדיין 47.37% (18 מיקומים אדומים מתוך 38 מיקומים בכללי). זה אולי נשמע ברור מאליו, אך הטייה זו גורמת לאנשים רבים להפסיד כסף מתוך מחשבה שהסיכויים משתנים.
הידיעה
הידיעה זו הנטייה של אנשים להתנהג בצורה שונה כשהם מודעים לעובדה שמסתכלים עליהם. ב-1920 נערך מחקר במפעל אשר בדק האם כמויות שונות של תאורה במפעל ישפיעו על רמת התועלתיות של העובדים. הממצאים הראו עלייה חדה בתועלתיות כאשר כמויות האור שונו. לצערם של המנהלים, כאשר נגמר הניסוי, חזרה התפוקה להיות כפי שהייתה לפני הניסוי. הסיבה לכך הייתה שהשינוי בתפוקת העובדים לא נבע משינוי התאורה, אלא מהסיבה הפשוטה שהעובדים ידעו שצופים בהם. זה מדגים צורה מסוימת של הידיעה - כאשר אדם מסוים יודע שצופים בו, יש לו מוטיבציה לשנות את ההתנהגות שלו, בדרך כלל כדי לגרום לעצמו להיראות טוב יותר. הידיעה היא בעיה קשה במחקרים כיוון שזה יכול להטות את התוצאות. לכן, צריך לדאוג שאוכלוסיית המחקר לא תדע שצופים בה.
פראידוליה
פראידוליה היא הטייה קוגניטיבית של המוח הגורמת לזהות תבניות מוכרות בתמונות ועצמים לא מוכרים, בעיקר מראה של פנים. בין הדוגמאות הידועות של פראידוליה קיימת הנטייה לראות פנים או דמויות בירח ובעננים. לראות עננים בצורת דינוזאורים וחיות אחרות או לשמוע הודעות מיוחדות כשמריצים שיר אחורה אלו דוגמאות נפוצות לפראידוליה. התפיסה הרווחת היא שמה שמניע את הדמיון הוא טבעי לחלוטין. אין לכך משמעות מכוונת, המשמעות נמצאת בתפיסתו של המתבונן.
עובדה מעניינת: מבחן כתמי הדיו של רורשאך פותח מתוך כוונה להשתמש בפראידוליה כדי לנסות ול"צוטט" למצבם הנפשי של בני אדם. במבחנים מראים תמונות של כתמים מעורפלים ומבקשים מהאנשים לתאר מה הם רואים בתמונות. תגובות האנשים מנותחות על מנת לחדור למחשבות הנסתרות של הנבחנים.
נבואות שמגשימות את עצמן
נבואות שמגשימות את עצמן עוסקות בהתנהגויות שמשיגות תוצאות המאפשרות גישה מסוימת. לדוגמה, כשאני מאמינה שלא ילך לי בלימודים, אני אוטומאטית גורמת לעצמי לוותר ולהתאמץ פחות, ומה שקורה בסוף הוא שבאמת לא ילך לי בלימודים. דוגמה נוספת היא במערכות יחסים. אני מאמינה שמערכת היחסים שלי עם מישהו במצב לא טוב, ואז אני מתחילה להתנהג אחרת, תוך התעלמות מהרגשות. בעקבות אותם מעשים, אני גורמת לכך שמערכת היחסים באמת תיכשל. זהו כלי חזק מאד שפסיכולוגים רבים עושים בו שימוש - הם שותלים רעיון במוחך כך שבסופו של דבר הוא קורה רק בגלל שאת מאמינה שיקרה.
עובדה מעניינת: מיתון כלכלי הוא נבואה שמגשימה את עצמה. מכיוון שהתחזיות למיתון בדרך כלל מגיעות כ-6 חודשים לפני שבאמת יש מיתון, אמצעי התקשורת עוזרים להצית את האש, הציבור נכנס לפניקה ומתחיל בשרשרת פעולות שבסופו של דבר מובילות למיתון באמת.
אפקט ההילה
אפקט ההילה היא הנטייה להחיל תכונות שליליות או חיוביות על אדם מסוים, ובכך לקבל רושם מוטעה, היות ואנו מסיקים מתכונה אחת שלו על התנהגותו הכללית. דעה קדומה זו קוראת הרבה בהערכת עובדים. נאמר שיש לי עובד שכבר שלושה ימים מאחר לעבודה. אני שמתי לב לזה ומבחינתי אותו עובד הוא עצלן ולא אכפת לו ממקום העבודה. יכולות להיות סיבות רבות לאיחורים שלו - יכול להיות שיש לו בעיות עם הרכב, הבייביסיטר לא הגיעה או שהיו פקקים לא צפויים. הבעיה היא שבגלל היבט שלילי אחד, שייתכן שהוא אפילו לא בשליטתו של העובד, הנחתי שהוא עובד גרוע.
עובדה מעניינת: הסטריאוטיפ של משיכה גופנית הוא כשאנשים מניחים שאנשים הנראים טוב אוחזים בנוסף בתכונות חברתיות נחשקות כגון: אושר, הצלחה ואינטלגנציה. זה הופך להיות נבואה שמגשימה את עצמה, כאשר אנשים שנראים טוב, מקבלים עדיפות ביחס מהסביבה, אפשרויות עבודה רבות ואפילו משכורות גבוהות יותר.
אפקט פלצבו
אפקט פלצבו מתרחש כאשר חומר "דמה" ללא השפעות, אשר מאמינים שיש לו השפעות, מביא את התוצאות הרצויות. זה נפוץ בעיקר בתרופות. אפקט פלצבו נפצה כאשר אנשים שקיבלו טבליות סוכר דיווחו על שיפור אמיתי במחלה. אפקט הפלצבו עדיין בגדר תעלומה מדעית. ישנה תאוריה הגורסת שפלצבו גורם ל"אפקט התקווה" (במקרה של אי וודאות, ציפיה היא מה שסביר להניח שיקרה). אנשים מצפים שהכדורים ירפאו את המחלה ולכן הם מרגישים בריאים. עם זאת, זה לא מסביר כיצד הכדורים חסרי ההשפעה הפחיתו את הסימפטומים של המחלה.
עובדה מעניינת: המונח "פלצבו" משמש כאשר התוצאות חיוביות. כאשר התוצאות הן שליליות או מזיקות המונח הוא "נוסבו".
הסלמת המחויבות
הסלמת המחויבות היא הנטייה של אנשים להמשיך לתמוך במאמצים שנכשלו בעבר. עם כל ההחלטות שאנשים צריכים לקבל, זה בלתי נמנע שיהיו כמה החלטות לא מוצלחות. כמובן, הדבר ההגיוני שצריך לעשות במקרים כאלה זה לשנות את ההחלטה ולנסות להחזיר דברים לקדמותם. עם זאת, לפעמים אנשים מרגישים מחויבים לא רק להחלטה שלהם, אלא להשקעה שלהם באותה החלטה. לדוגמה, נניח שאתם משקיעים מחצית מחסכונות חייכם בשביל לפתוח עסק. אחרי חצי שנה זה ברור שהעסק לא מוצלח. הדבר ההגיוני שצריך לעשות הוא "לצמצם נזקים" ולסגור את העסק. בכל זאת, אתם מרגישים מחויבים לעסק ואפילו תשקיעו עוד כסף בתקווה שהכסף שהזרמתם יהפוך את העסק לרווחי.
הנחה היפרבולית
הנחה היפרבולית היא הנטייה של אנשים להעדיף לקבל תשלום מועט ומיידי על פני תשלום גדול יותר, אך במועד מאוחר יותר. הרבה מחקרים נערכו בנושא קבלת החלטות, והרבה גורמים תורמים לתהליך קבלת ההחלטות. אחד הממצאים המעניינים הוא שעיכוב בזמן הוא הגורם הגדול ביותר לבחירת אלטרנטיבה. לדוגמה, רוב האנשים יעדיפו לקבל 20 ש"ח היום מאשר 100 ש"ח בעוד שנה.
עשיית ההיפך ממה שנאמר לנו
עשיית "דווקא" זה הדחף לעשות ההיפך ממה שמישהו רוצה שנעשה, רק כדי להוכיח לעצמנו שיש לנו את חופש הבחירה. זה נפוץ בעיקר בבני נוער מרדנים, אבל כל ניסיון להתנגד לסמכות מסוימת שמנסה להגביל לנו את חופש הבחירה או הפעולה נחשב כ"עשיית ההיפך ממה שנאמר לנו". אנשים לא חשים צורך מסוים לבצע את זה, אך העובדה שזה אסור גורמת להם לרצות לעשות את זה.
עובדה מעניינת: "פסיכולוגיה הפוכה" מנסה להשפיע על אנשים כך שיעשו ההיפך ממה שנאמר להם. תגידו למישהו (במיוחד לילדים) שיעשה את ההיפך ממה שאתם באמת רוצים שיעשה והוא יתמרד ויעשה את מה שבאמת רציתם.
מנטליות העדר
מנטליות העדר היא נטייתם של אנשים לאמץ ולעקוב אחר התנהגות הרוב על מנת להרגיש בטוחים יותר ולהימנע מעימותים. הצורה הנפוצה והמוכרת ביותר שלה היא לחץ חברתי. מנטליות העדר מסבירה למה טרנדים חולפים כל כך נפוצים - בגדים, מכוניות, תחביבים. כל מה שצריך זה קבוצת אנשים שיאהבו משהו מסוים והשאר כבר יצטרפו אליהם.
תגובה 1:
מעניין ומאלף. השכלתי.
הוסף רשומת תגובה