פוסט זה מיועד לכל מי שאוהב בעלי חיים ובמיוחד לאוהבי חתולים.לפני כמה שבועות שוטטתי בצומת ספרים ונתקלתי בספר על חתול. הדבר הראשון שמשך את תשומת ליבי הייתה תמונת החתול המהמם על כריכת הספר.
הדבר השני שדיבר אלי היה הסיפור המופלא שתואר בחלק האחורי של הכריכה. וכך נכתב שם:
עד כמה יכול בעל חיים להשפיע על חיינו? בלבבם של כמה בני אדם יכול חתול אחד לגעת? איך ייתכן שחתלתול נטוש אחד ישנה את פניה של ספרייה שלמה, יציל עיירה אמריקנית קטנה ויהפוך למפורסם בעולם כולו?
סיפורו של דיואי מתחיל בדרך הנוראה ביותר שאפשר להעלות על הדעת, בלילה הקר ביותר בשנה. כשהיה בן שבועות ספורים הוכנס דיואי לתוך תיבת החזרת הספרים של הספרייה הציבורית של ספנסר שבאייווה. למחרת בבוקר מצאה אותו מנהלת הספרייה, ויקי מיירון, אם חד הורית למודת צרות ששרדה פשיטת רגל של החווה המשפחתית, סרטן שד ובעל אלכוהוליסט. דיואי התרומם בקושי, וקרטע על רגליו שהיו מלאות בכוויות קור כדי לברך אותה וכל אחת מחברות הצוות האחרות בברכה של תודה ושלום, וכך שבה את ליבן.
במשך 19 השנים הבאות הוא הוסיף להקסים את תושבי ספנסר בהתלהבותו, בחום שהפגין כלפי כולם, בענווה שלו (יחסית לחתולים...) ומעל לכל, בחוש השישי שאמר לו תמיד מי זקוק לו יותר מכל.כשסיפורו עבר מעיירה לעיירה, ממדינה למדינה, ובסופו של דבר כשתהילתו נודעה בעולם כולו, הפך דיואי להיות לא רק חבר, אלא גם מקור גאווה לעיירה חקלאית יוצאת דופן שפילסה את דרכה מעלה אחרי המשבר הגדול ביותר בתולדותיה.
סיפור אמיתי ומרגש על קהילה המתמודדת עם משבר, על אשה אמיצה (ויקי מיירון) המתמודדת עם יותר ממה שבן אדם אחד צריך להתמודד ועל חתול אחד מקסים ומיוחד שנוגע בחיי כל אחד מהאנשים שפגשו אותו ומעשיר אותם.
עוד כמה תמונות של דיואי:
כמו דיואי, גם מיסי שלי בחרה בי להעניק לה בית חם ואהבה גדולה. היא גורמת לי הרבה אושר, מצחיקה אותי ומאתגרת אותי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה