אח ואחות. שני בני משפחה אלה נוצרו בלשון, כפי שציין אליעזר בן-יהודה במילונו, מן השורש א-ח-ה, שהוא שורש שמי מובהק וראשיתו בלשון האשורית, שם משמעו: היה שייך אל... לאחות בעברית משמעו לחבר. יש סבורים שדווקא שם הפועל לאחות נוצר מאח, כי לפי תאוריה אחרת, השמות: אב, אח, חם נוצרו בתקופה קדומה של הלשון, כשטרם היו שלושה עיצורי שורש למילים. המילים אח ואחות משמשות בסלנג העברי בן ימינו בהשפעת הלשון הערבית: אח שלי או אחי וכן אחותי הם פניות ידידותיות, שמקורן בלשון הערבית שבה מוצאים: יא אחי או יא אח'י ובקיצור יא-ח'י; לעתים משמשת בסלנג פנייה פחות ידידותית "אח שלו" הבאה במקום אחי. בכל אלה אח בא במשמעות של חבר, וקרבה זו באה לידי ביטוי גם בביטוי - אין לו אח ורע. בסלנג העברי רווח הניב הערבי אחול בלטה, שתרגומו המילולי הוא "אח של הבלטה" (האריח) ובהשאלה, פירוש הניב "טיפש מטופש".
דן בן-אמוץ ונתיבה בן-יהודה קראו לאחד ממילוני הסלנג שלהם "מילון אחול מניוקי", שמשמעו אח של המניוק (משוגע, סוטה) ובהשאלה - מילון טוב מאד.
באשר למילה חם, פירש יהושע שטיינברג, מחבר מילון התנ"ך, כי מקור המילה בשורש ח-מ-ה (המצוי גם במילה חומה), ולפי הוראת השורה ח-מ-ה בערבית ובסורית עניינו מגן, מחסה לאשת בנו הבאה לחסות בצל קורתו. יש להימנע מן השיבוש הנפוץ "חמתי" (במקום חמותי), שמשמעו הכעס שלי; למרבה הצער, לעתים חמותי היא גם חמתי (כעסי).
המשך יבוא...
תגובה 1:
אחלה אחותי!
הוסף רשומת תגובה